נתב

גישור בין רשתות

נתב ביתי, הוא רכיב תקשורת פשוט וזול יחסית, הנמצא כיום בחלק ניכר של הבתים והעסקים הקטנים, ולעיתים רבות הוא כולל נקודת גישה לרשת אלחוטית.

תפקידו העיקרי של הנתב הביתי לגשר בין רשת האינטרנט העולמית לרשת הביתית. בבתים רבים יש מספר מכשירים ומחשבים. כל אלו יוצרים ביחד רשת זעירה, הנקראת הרשת הפרטית של המשתמש. למכשירים שונים ולמשתמשים שונים, יכולות להיות בקשות שונות מרשת האינטרנט. לדוגמה, בבית שבו שני מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט ייתכן שמשתמש אחד יבקש לצפות בדף הבית של ויקיפדיה במחשב אחד, בעוד שבמחשב השני המשתמש מבקש מנוע חיפוש כלשהו.

אם בבית זה יש נתב, הבקשות השונות של משתמשי הקצה לרשת האינטרנט עוברות דרכו. הנתב רושם איזה משתמש ביקש איזה עמוד אינטרנט ומעביר את הבקשות לספק האינטרנט. ספק האינטרנט מחזיר את העמודים המבוקשים. הנתב, שקיבל שני עמודי אינטרנט שונים (לדוגמה, האחד של ויקיפדיה והשני של מנוע החיפוש), שמר רשימת בקשות של המשתמשים המחוברים אליו. כאשר מגיע עמוד (או כל חבילת נתונים דיגיטליים אחרת) מרשת האינטרנט לנתב הביתי, הוא מחפש ברשימת הבקשות השמורה אצלו מי המשתמש שביצע את הבקשה, ומעביר אליו את העמוד או את חבילת הנתונים מבוקשים.

בכך, מאפשר הנתב לכמה מחשבים לחלוק חיבור אינטרנט יחיד. מנקודת מבטו של ספק האינטרנט, אין הבדל בין הבקשות השונות, הן כולן בקשות שבוצעו על ידי אותו מנוי, באמצעות אותו הנתב, בעל אותה כתובת אינטרנט.

הדבר דומה לממיין דואר במשרד גדול. נניח כתובת הדואר של משרד שבו מספר עובדים, המטפלים בנושאים מגוונים. כדי ליצור קשר עם עובדי המשרד יש לשלוח את המכתב אל הכתובת של המשרד, וכאשר המען המופיע על המעטפת המכתב הוא כתובת המשרד. כאשר המעטפה מגיעה למשרד, היא נפתחת על ידי ממיין הדואר של המשרד. הממיין רואה שהמדובר בבקשה מתחום מסוים, ומעביר את המכתב אל העובד המטפל בתחום זה. ממיין הדואר מבצע פעולה דומה לזו של הנתב הביתי. מבחינתו של העולם החיצוני - יש למשרד כתובת אחת ויחידה. כל הבקשות והחבילות יגיעו לכתובת זו בלבד. בתוך המשרד ישנה תיבת דואר לכל עובד ועובד, וממיין הדואר, דואג לנתב את המכתבים ליעד המתאים.

תצורה

נתב ביתי תקני מסוגל לתמוך הן בחיבורים פיזיים לנתב והן בחיבורים אלחוטיים. לנתב תקני יש בדרך כלל כניסה אחת המשמשת להכנסת מידע מרשת האינטרנט, לרוב באמצעות מודם אינטרנט. לנתב מספר יציאות פיזיות (בדרך כלל בין 2 ל-8), דרכן אפשר לחבר מחשבים לנתב באמצעות כבל רשת. בדרך כלל, יתמוך הנתב גם בחיבורים אלחוטיים. באמצעות חיבורים אלו, מחשבים שונים יכולים להתחבר לנתב תוך שימוש בקשר רדיו וללא צורך בחוטים. נתב ביתי תקני מסוגל בדרך-כלל לתמוך במספר רב של חיבורים אלחוטיים, עד כ-100–200 חיבורים, בהתאם לנתב. דבר זה מאפשר שימוש בנתבים ביתיים כנקודות גישה חמות בבתי קפה ובמקומות הצפויים להחזיק כמה עשרות משתמשים ואף יותר מכך.

תכונות נוספות

מעבר לתפקידו הראשי כמגשר בין רשתות, הנתב הביתי מסוגל לספק שירותים נוספים למשתמש. שירותים אלו חורגים לרוב מהגדרתו של נתב במודל ה-OSI. הנתב מאפשר יצירת רשת ביתית. בעצם עובדת חיבורם הפיזי של המחשבים לנתב נוצרת רשת ביתית פנימית, גם ללא חיבור חיצוני לאינטרנט. רשת פנימית זו מאפשרת שיתוף והעברת קבצים בין מחשבים שונים המחוברים לאותו הנתב.

נתבים תורמים גם בתחום אבטחת המחשבים המחוברים לרשת – כאשר מגיע לנתב עמוד אינטרנט (או חבילת נתונים), הנתב בודק ברשימותיו מיהו המשתמש שביקש דף זה. אם הנתב לא רואה שחבילת המידע נדרשה על ידי מי מהמשתמשים המחוברים אליו, הוא משליך אותה ולא מעביר אותה הלאה. הנתב מונע בכך התקפות רבות על מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט. מרבית הנתבים הביתיים מסוגלים להעמיד חומת אש על ידי סינון בקשות מתקדם יותר. אם הנתב משמש גם כחומת אש, הוא מבצע סדרה של החלטות הנוגעות לטיפול בכל בקשה ומידע המגיעים אליו. בצורה הבסיסית ביותר, יש בידי הנתב רשימה שחורה. זוהי רשימת כתובות של אתרים אסורים או לא בטוחים. כאשר מגיעה לנתב בקשה ממשתמש לעמוד אינטרנט, הוא משווה את הכתובת המבוקשת אל מול הכתובות שברשימה השחורה. אם ישנה התאמה (כלומר שהמשתמש ביקש דף אסור), השרת לא יטפל בבקשה והמשתמש לא יקבל את הדף המבוקש. נתבים מתקדמים מעט יותר מסוגלים לאכוף מדיניות גישה מורכבת יותר הכוללת מאפיינים כגון שעות גישה מותרות והקצאת רוחב פס אישית לכל משתמש.

מאפיין נוסף של נתבים ביתיים רבים הוא שילוב של חייגן ומודם אינטרנט. על מנת להקים קשר עם ספק האינטרנט יש לתקשר עמו באמצעות מודם אינטרנט. בבתים רבים נמצא המודם בין שקע התשתית (כבלים או טלפון) לבין הנתב. עם זאת, ישנם נתבים רבים המסוגלים גם לשמש כמודם אינטרנט. במקרה כזה, מחברים את הנתב ישירות לשקע התשתית, ואין צורך ברכיב מגשר, במודם. הדבר חוסך חוטים מיותרים, שקע חשמלי ולעיתים אף מסייע בחיבור קל ונח.

נתבים תומכים בשירותים ובתכונות הבאות: DHCP, DMZ, Port Forwarding, NAT, QoS.

נפח עבודה גבוה

נתבים תעשייתיים, דומים בתכונותיהם לנתבים ביתיים. עם זאת, נפח המידע, כמות הבקשות ומספר המשתמשים בהם מסוגל לתמוך נתב תעשייתי - גדולים בהרבה מאלו של הנתב הביתי.

נתבים תעשייתיים, נועדו לעמוד בעומסי עבודה אינטנסיביים ביותר. בשל כך, נמצאים נתבים אלו בארגונים גדולים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מאגרי מידע, בתי חולים - ובכל מקום בו ישנם משתמשים רבים וניהול הרשת מורכב.

בשימוש ספקיות אינטרנט

אחד המקומות בהם נמצאים נתבים אלו בשימוש רב, הוא בקרב ספקיות אינטרנט. היקף הניתוב בנתבים אלה הוא עצום בגודלו, ספק אינטרנט מטפל בעשרות אלפים עד מיליונים של בקשות ברגע נתון. חלק מהבקשות הן לעמודי אינטרנט השוכנים על שרתי החברה, חלק לעמודי אינטרנט על שרתים אחרים באותה מדינה, וחלק לעמודים השוכנים במדינות רחוקות. חלק מהבקשות הן למידע דיגיטלי אחר, למשל שיתוף קבצים ברשת עמית לעמית.

תכונות נוספות

לא כל הנתבים התעשייתיים מציעים את שלל השירותים שמציע נתב ביתי. בשל עומס העבודה הרב על נתבים תעשייתיים, לא תמיד נמצאים בידי הנתב די משאבים או כוח עיבוד, על מנת להציע שירותים נוספים (למשל חומת אש) מעבר למשימת הניתוב. לשם כך, יש לחבר לנתב רכיבים ייעודיים נוספים, למשל רכיב המסנן בקשות כחלק מחומת אש.

תצורה

התצורה הפיזית של נתב משתנה רבות, אך הוא בדרך כלל מסוגל לטפל במאות או אלפי חיבורים שונים.