Web Server Gateway Interface (בראשי תיבות: WSGI; בתרגום לעברית: ממשק לכניסה לשרת רשת) היא מוסכמת קריאה לשרת HTTP להעברת הקריאות אליו לאפליקציות רשת ותשתיות הכתובות בשפת פייתון.
הגרסה העדכנית של WSGI מוגדרת ב-3333 Python Enhancement Proposal (PEP).
ומתאימה לפייתון 3.[1] (קדם לו PEP 333 אשר נקבע בשנת 2003 והגדיר את המפרט עבור Python 2)
רקע
בשנת 2003, נכתבו תשתיות רשת ל-Python בדרך כלל רק מול CGI, FastCGI, mod_python, או API מותאם אישית אחר של שרת אינטרנט ספציפי.[2] מצב זה גרם לכך שכתיבת לוגיקת שרת הרשת הייתה מצומדת בחוזקה לתשתית הספציפית אשר נבחרה לבניית השרת.
WSGI נוצר אפוא כממשק נייטרלי לחיבור שרתי ואפליקציות רשת כתשתית אחידה לפיתוח יישומי אינטרנט.[3]
סקירת מפרט
ל-WSGI שני צדדים:
- צד השרת – מריץ לרוב שרת אינטרנט כגון Apache או Nginx, או שרת קל משקל כגון flup.
- צד היישום/מסגרת אשר נכתב בפייתון.
בין השרת והאפליקציה, ייתכן שיתווכו רכיבי תווך (Middleware) אשר יבצעו פעולות שונות על הקלט לפני מסירתו לאפליקציה.
ראו גם
- ממשק שרת אסינכרוני (ASGI) – היורש הרוחני של WSGI, מוסיף תמיכה ליישומים אסינכרוניים.
הערות שוליים
- ↑ "PEP 3333 – Python Web Server Gateway Interface v1.0.1". Python.org.
- ↑ "FrontPage – Python Wiki". Python.org.
- ↑ "PEP 3333 – Python Web Server Gateway Interface v1.0.1". Python.org."PEP 3333 – Python Web Server Gateway Interface v1.0.1". Python.org. Retrieved 2018-04-04.